מי חטא? במה, למה ומה לעשות עכשיו?

בלב כל אחד ואחת מאתנו ישנו רצון אחד חזק שפועל תמידית והוא נקרא הרצון לקבל הנאה ותענוג. כל מה שמניע אותנו בחיים האלו הוא הרצון ליהנות, כמה שיותר ואם אפשר אז בחינם. לעתים נלווים לכך צידוקים ותירוצים כאלו ואחרים ולפעמים הרצון הזה שואף למילוי על חשבון האחרים. העיקר בשבילנו זה להרגיש טוב וכמה שיותר.

הבעיה מתחילה כשהרצון שלנו ליהנות מגיע למצב שעל מנת להגיע למילוי מתבצעת פגיעה בזולת. אם כולנו רוצים ליהנות וכמה שיותר נוצר מאבק וכל אחד רוצה לחטוף כמה שיותר לעצמו בלבד והעיקר- יותר מאחרים.

בעיה לא פחות גדולה היא המנגנון לפיו אותו הרצון פועל. רצון הוא למעשה חסרון, כמו חור. ברגע שממלאים אותו, סותמים אותו ואין יותר הנאה. הרגשת ההנאה נחווית בעת המילוי עצמו אך ברגע "שהחור" נסתם לחלוטין, מיד נעלמת הרגשת התענוג ויש למצוא "חור" חדש לרוץ אחר תהליך מילויו. יוצא שחיינו מסתכמים במרדף תמידי בו אנו רק רצים ומזיעים על מנת להרגיש את הרגע המזערי שבו מתמלא הרצון שלנו ומיד חווים אכזבה וריקנות. כזו שתדחוף אותנו למרדף הבא אחר הרגשת התענוג הרגעית המוכרת. מתיש ומתסכל.

ישנם לא מעט אנשים שנמאס להם מאיך שכל העסק הזה עובד והם החליטו למצוא דרך חדשה לבלות את חייהם הקצובים. אנשים מסוג זה הגיעו למסקנה שלהמשיך לחיות באופן שפוגע בזולת ולא מגיע לתכלית הוא חטא בפני עצמו, אמנם החטא הזה מחויב כי כך נוצרנו, אבל להישאר במצב זה ולא לחפש שינוי- זהו חטא כשלעצמו.

כאשר אדם מזהה שהוא פוגע בזולת ואינו מחפש דרך לשינוי, זהו החטא, ועליו לא גם יום כיפור לא יכפר אלא רק שינוי מהותי בהתנהלות האדם. רק כאשר נגלה שניתן להתמלא בהנאה ובתענוג הכי גדולים דווקא על ידי אהבת הזולת ומילוי האחר, נוכל סופסוף ליהנות ולא לרגע אחד אלא לתמיד. הדוגמה החיה לעובדה זו היא אימא שאוהבת את ילדיה וכל מהותה היא להיטיב להם ולכן נהנית אין קץ כאשר היא גורמת להם להיות שמחים ומלאים.

התוצאה הרצויה מחשבון הנפש הקולקטיבי שלנו היא שעלינו כחברה וכפרטים החיים בה ביחד, זקוקים לשינוי. עלינו להביט על האחרים כהזדמנות לצאת מעצמנו ולשאוף להרגשת ולאהבת האחר. להבין שאנו צינורות המחוברים זה אל זה ובינינו זורם תענוג אינסופי שרק אם ניתן לו לעבור בינינו נוכל ליהנות ממנו באופן בלתי מוגבל. כמה שיותר נאהב יותר נהנה. תנסו. שווה.