כל החגים והמועדים של עם ישראל מסמלים שלבים בהתפתחות החיבור בינינו כחברה.

למרות שהעולם מתפתח על ציר הזמן בחיבור מתמשך, חיבור זה הוא עדיין אגואיסטי, ולכן הוא מתגלה בינינו כרצון להתרחקות המלווה בקושי הולך וגובר לחיות בשלום האחד עם השני.

בישוב השיתופי שבו נולדתי, חוגגים מדי שנה  את כול חגי ישראל. בסיומו של חג הסוכות  לא נהוג אצלנו לחגוג "שמחת תורה".  לנו זה פשוט קרה כשהיינו בכיתה ו'. באותן שנים גרנו בבית הילדים 21 שעות ביממה. לישון בסוכה היו מרשים לנו רק בערב האחרון של החג.

הגשם התחיל בערך בשעה 0200.

אנחנו התעוררנו ממנו כאשר כלי המטה ואנחנו היינו ספוגי מים. רטובים ומבוהלים קפצנו ונכנסנו לבית הילדים רועדים מקור. שומר הלילה שהיה עד למקרה, העיר  מייד את המטפלת שלנו כי היא זו ששימשה באותם הזמנים תחליף לאימא ואבא של כולנו.

ואז קרה הבלתי צפוי!!

בו זמנית שהיא מרגיעה ומסדרת אותנו, ראינו שהיא לוחשת משהו לשומר הלילה.לא עבר זמן קצר ובית הילדים שלנו התמלא בהורים "החוקיים" שלנו. הם עשו לנו מקלחת חמה,החליפו מצעים ופיג'מות, ואפילו הדליקו את תנורי הנפט שהיו כבר מוכנים לחורף.

זר אולי לא יבין זאת, אבל בשביל ילדי החינוך המשותף של אז, נוכחותם של אבא ואימא בבית הילדים בכלל, ועוד ב 0200 בלילה בפרט, זה אירוע שלא מובן מאליו. לכן הרגשת חום האהבה והשמחה שאחזה בנו בסיומו של אותו חג סוכות אולי לא הייתה "שמחת תורה", אבל שווה לה היא הייתה על בטוח.

הסוכה לפי חכמת החיבור מסמלת מערכת יחסים טובה בינינו. אליה כולנו רוצים להגיע. חוקי בנייתה מבטאים סמלית את האופן שבו על האדם להתעלות מעל לאגו שלו, וכך לרוכש  יכולת לאהוב באמת. דוגמה לכך הוא  בניית הסכך שבו עלינו להקפיד להשאיר יותר צל מאשר אור, כי זה נועד להזכיר לנו לצמצם את השימוש באגו שלנו, ובדרך זו לצאת מתוכו ולרכוש את תכונת האהבה."שמחת תורה" היא התוצאה משבעת ימי חג הסוכות.

השהות בסוכה, הסעודות וקישוטי החג משרים עלינו רוגע ונוחות. מצבים אלו מאפשרים לרקום האחד כלפי השני יחס טוב ואוהב, והתוצאה מזה הוא פרץ של שמחה והרגשת שפע הנקראים  "שמחת תורה".

חג שמח לכולנו.